1,809 likes, 84 comments – rotem.holistic.psychologist on April 30, 2026‎: “לכולנו יש “ג׳סיקות”. דברים שאנחנו הולכות אליהם כשמשהו מציף אותנו – כדי להירגע רגע, להסיח את עצמנו, לא להרגיש את כל הגל בבת אחת. גלילה. אוכל. עוד ניתוח בראש. עוד משימה. עוד ניסיון לצאת מהר מהתחושה. וזה לא פסול. לפעמים הסחה היא כלי חשוב. לפעמים היא בדיוק מה שעוזר למערכת לא לקרוס. אבל כמו אצל הילד בטרנד – זו לא באמת המילה “ג׳סיקה” שמרגיעה. זה מה שקורה מתחתיה. הטון. הקצב. הנוכחות. התחושה שיש מולו מבוגר שלא נסחף איתו לגמרי לתוך הסערה. וזה גם מה שאנחנו מחפשות ברגעי הצפה: משהו או מישהו שיעזור לנו להרגיש – אני לא לבד בתוך הדבר הגדול הזה. וכאן חשוב לדייק: אנחנו באמת צריכות קשר. אנשים בטוחים. לפעמים קול אחר, מבט אחר, גוף אחר – שיזכירו למערכת שלנו שהיא לא לבד. אבל לצד הקשר הזה, קריטי שתהיה לנו גם יכולת לחזור אל עצמנו מבפנים. לא כי אנחנו אמורות “להספיק לעצמנו”. ולא כי אנחנו צריכות להתמודד לבד. אלא כי לא תמיד יהיה שם מישהו בדיוק ברגע שבו הגל מתחיל. כי לפעמים גם בתוך קשר, הגוף שלנו עדיין צריך ללמוד להרגיש קרקע. וכי בלי מיומנות פנימית, אנחנו עלולות להישאר תלויות שוב ושוב במשהו מבחוץ שיחזיק אותנו. הבעיה מתחילה כשה“ג׳סיקה” הופכת לכלי היחיד. כי אז המערכת אולי נרגעת לרגע – אבל לא באמת לומדת איך לחזור לעצמה. ומה שאנחנו רוצות לבנות הוא לא ניתוק מהצורך בקשר, אלא עוד שכבה של ביטחון: איך לזהות מה קורה לי כשהגל מתחיל. איך לא להוסיף בהלה על הבהלה. איך להחזיר קרקע לגוף. איך להישען גם על קשר וגם על עוגן פנימי. ורק אחר כך לבחור מה נכון לעשות. 👈 וזה בדיוק הלב של ע.ו.ג.ן – התכנית החדשה שלי שתעזור לך לווסת הצפה רגשית ולא לתת לאף אחד לקבוע לך את המצב רוח: לא “להסתדר לבד”. לא לשלוט בעצמך בכוח. אלא ללמוד לחזור לעצמך בזמן אמת, גם כשהרגש גדול, הראש בלופ והגוף כבר מוצף – בלי לוותר על הצורך בקשר, ובלי להיות תלויה רק במשהו מבחוץ כדי לא להיסחף. 🔗 כתבי לי “עוגן” והבוטית שלחי תשלח לך מיד לינק לקב׳ וואטספ בה תפתח ההרשמה בקרוב 🤖 #חרדה #סטרס #טראומה #רגישות #פסיכולוגיה”. ‎