זוהי הצעה למנהיגים עסקיים, שמובילים כרגע קבוצות, ארגונים וחמ”לים למען העלאת המודעות של הסקטור העסקי של היזמים העצמאיים, העסקים הקטנים וה-OneManShow: מה שבאמת נדרש כעת זאת הובלה תחת מסר אחד, מאחד, רלוונטי, ושמגיע עם הצעה לפתרון – עבור הסקטור העסקי הגדול ביותר בישראל, שכולל כחצי מיליון בעלי עסקים (ובני משפחותיהם).
מדובר במילא בסקטור שבשגרה נמצא בהבנת חסר של הרגולטור. גם ככה בשגרה, מדובר בסקטור שמשלם את אחוז המס הגבוה ביותר במשק ביחס להכנסה. ותוסיפו על כל זה, בשגרה, כדבר של מה בכך ובתעוזה של שנים, זה הסקטור שמשלם את מלוא המחיר על תנאים סוציאליים, ואין לו שום זכות בסיסית לאבטלה או לחל”ת או לחופשת מחלה. משוגע לגמרי.
ואם זה לא מספיק, אז אנחנו רואים את אזלת היד וחדלות האישים של מי שמנהל כרגע את העורף בישראל. הכל כרגע חסר הנהגה, והכל כרגע מגיע מלמטה. אז אם בקורונה סבלו הרבה בעלי עסקים מחוסר הבנה של בוגרי תואר בכלכלה על יזמות בעידן החדש ועסקים דיגיטליים, אז תארו לכם איך נראים כרגע משרדי הממשלה בכל הקשור לתעדוף של הסקטור העסקי (זה שלא מיוצג על ידי הקניונים וחברות האופנה והמסחר) הכי רווחי של מדינת ישראל,
ושנמצא כרגע במוד אבטלה מיידי,
שמשפיע על מיליוני בתים בישראל.
צריך לעבוד. צריך להביא לקוחות. צריך לשווק וצריך למכור.
זה נכון. רק ככה שומרים על החוסן והעורף הכלכלי של ישראל.
אבל כדי שהחוסן הזה יתורגם למעשים,
וכדי שחצי מיליון בעלי עסקים לא מיוצגים בשום סקטור, איגוד, לובי תקשורתי או רגולטורי – יהיו *פנויים* להניע את המשק ואת הכלכלה –
הם זקוקים
למסר
אחד. ומאחד.
מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” (ובלי קשר) אני מדבר עם הרבה מנהיגים עסקיים, שמייצגים ושמשרתים את הסקטור העסקי של היזמים העצמאיים והעסקים של העידן החדש, ואני שומע שלושה מסרים שחוזרים על עצמם:
- זהו הסקטור שגם ככה בשגרה נמצא בהבנת חסר מול הרגולטור וזה שמשלם דה-פקטו את המיסוי הגבוה ביותר במשק ביחס להכנסה, וגם הסקטור שיש בו את האמון הכי נמוך במערכת (במיוחד אחרי מה שקרה איתו בקורונה);
- זהו סקטור שמשלם את המחיר המלא על זכויות סוציאליות, אבל לאורך שנים לא זכאי לימי אבטלה, חל”ת, או ימי מחלה. 100% מיסוי, 0% זכויות. בשגרה. אז עכשיו, אפילו לא מציעים לחצי מיליון בעלי עסקים, ובני משפחותיהם, איזשהו “אוויר לנשימה” בזמן שהם בונים מחדש את העסק שלהם לזמן מלחמה;
- זהו סקטור יזמי מטבעו, שכל הזמן חושב על “מה כן ומה אפשר” ולא באיך אפשר “לקמבן” את ביטוח לאומי. ואם הסקטור הזה כולו, קם על הרגליים ואומר שהתגייסות למען העורף הכלכלי של ישראל – זאת התגייסות שדורשת את שני הצדדים.
ניסיתי מאז פרוץ הלחימה למצוא התארגנות רשמית למען הסקטור הזה, ונכון לכתיבת מילים אלה, לא הצלחתי למצוא התארגנות עם קשרים מעשיים בתקשורת הכלכלית, ושיש לה את הרצינות לעמוד בפאנלים תקשורתיים, להופיע בפני נציגי ממשלה או ועדות שצריכים לקום אתמול. אבל עוד לא מצאתי את ההתארגנות הזו, את המנהיג העסקי הזה,
שזקוק למסר.
שזקוק לצוות תקשורת ורגולציה שדוחף קדימה קהל גדול.
שזקוק לאסטרטגיה שיש בה פתרונות מעשיים מול מקבלי ההחלטות.
אני מציע את עצמי לזה.
ואם אתם מכירים מי שזקוק לעזרה בזה – אני לרשותו, החל מהרגע.
אני לגמרי רוצה ויכול להיות לעזר בכל העניין של התקשורתי, חידוד מסר, הופעה מול מצלמה (בין אם בפרונט ובין אם בייעוץ מאחורי הקלעים). לגמרי האלמנטים שלי.
למי שלא מכיר, נעימאד שמי דוד אלהרר, יועץ אסטרטגי תקשורתי ושיווקי למנהיגים עסקיים, והבעלים של deStory לייעוץ, פיתוח וליווי עסקים שרוצים להשפיע על העולם.
אני מגיע עם ניסיון של שני עשורים בעבודה עם החברות והמותגים המובילים בארץ ובעולם, מסחריים ו”אנושיים” כאחד באסטרטגיה תקשורתית ושיווקית, ניהול משברים, דיגיטל ותוכן.
טוב, מספיק על עצמי.
עם מי אני צריך לדבר כדי שיהיה לנו מטה שכזה?
